מחלת הBSD מחלת העור השחור אשר עוברת בגנטיקה
זו מחלה שאינה מסכנת את חיי הכלב שלכם, לא מדבקת, פשוט לא אסתטית.
איך בעצם אפשר להמנע ממנה?
בעת רכישת גור אם לא ידוע לכם האם הכלב שלכם נשא המחלה, רצוי בכל גידול פומרניין להמנע מהתפרצות המחלה.
מגיל חמישה חודשים הפומרניין מתחיל את תהליך החלפת הפרווה, רצוי מאוד לקלח מדי שבוע ולהבריש מדי יום, פרווה גורית דמוי צמר גפן מאוד קשה לסירוק ומסתבכת מהר מאוד, כדי למנוע הזנחה רצוי לסרק היטב עם ספרי סירוק מיוחד לגזע פומרניאן.
למנוע קשרים רציניים ככל הניתן כדי למנוע גזירתם ויצירת קרחות.
חשוב למנוע טפילי עור אצל הכלב, טפילי עור יכולים ליצור דמויי אלופציה, חשוב לבדוק היטב עם רופא עור שיתן טיפול מתאים לפני שכלבכם מקריח לגמרי.
תספורת הטדי בר בו יכולה להרוס משמעותית את הפרווה של הפומרניין, ללא טיפול יסודי למשך שנה הפרווה יכולה גם לא לחזור.
חשוב מאוד לא לספר קצר את הפומרניאן, טיפולי הצמיחה ארוכים ויקרים.
חוקרי המחלה טוענים שטיפול נכון בפרווה של הפומרניאן מונע התפרצות של מחלת העור השחור BSD.
ישנם המון טיפוסי פומרניאן מכל המדינות בעולם, יש אומרים שהטיפוס הפחוס יותר נוטה לסבול מהמחלה מארצות תאילנד וקוראה.
אף פומרניאן לא מתחיל להקריח סתם, חייבת להיות סיבה, בעת התקרחות יש להתיעץ עם וטרינר מומחה לעור שיודע לעשות את הבדיקות הדרושות כדי לדעת ממה הכלב סובל וידע לתת את הטיפול הנכון.
