שלב 3 – מה להאכיל?

0
2602
פומרניאן נקבה מבית גידול דריקר
התחל עם מקור חלבון אחד. אני ממליצה להתחיל עם עוף או הודו כיוון שזה זמין וזול יחסית, ולרוב הכלבים אין בעיה עם חלבון זה. חשוב לציין שרוב הכלבים (כולל שלי) אלרגיים לעוף במזון יבש אבל לא סובלים מאותה בעיה עם עוף חי. אל תתנו לזה להרתיע אותכם.
תשארו עם עוף/הודו בשבועיים הראשונים ולאחר מכן אפשר להוסיף בהדרגתיות חלבונים נוספים. זאת על מנת שתוכלו לבחון את תגובת הכלב שלכם לחלבונים שונים ולהבין אם הוא אלרגי אליהם.
הדרך הקלה ביותר להתחיל היא להאכיל עוף טחון, ללא עצמות. עצם הוא חלק חשוב בתזונה של הכלב שלכם, אבל כיוון שהוא אכל מזון כלבים במשך שנים רבות, מערכת העיכול שלו זקוקה לקצת זמן כדי לעורר מחדש את הטורף שבו. כלומר, היכולת של כלב לעכל כמות עצם עלולה להיות נמוכה מה- 10% המומלצים וספקים בישראל לא יכולים לומר בוודאות כמה אחוז עצם כל מנה מכילה (בניגוד לבריטניה לדוגמא), ולכן הוא יכול להכיל בין 4% – 20%! האכלת אחוז גבוהה מדי של עצם יכולה בקלות להוביל לעצירות (או גרוע מכך, חסימות מעיים וניתוח). לכלבים שרק עברו ממזון יבש לחי יש יכולת ספיגה נמוכה יותר ויש כלבים (כמו שלי לדוגמא) שזה ככה לאורך כל הדרך, גם לאחר חודשים רבים של תזונה טבעית.
אינדיקציה מאוד ברורה לאחוז עצם גבוה מדי היא צואה לבנה, צואה קשה מאוד או אפילו צואה מתפוררת – אם זה קורה, ותרו על העצמות בארוחה הבאה (או שתי ארוחות). אם אתם מודאגים שנתתם יותר מדי עצם והכלב סובל מומלץ להאכיל בחלקים פנימיים – זה מניע את פעולת המעיים.
שלב 4 – מה עוד צריך לדעת?
מגוון זה מאוד חשוב! ככל שיש מגוון רחב יותר (כלומר – מקורות חלבון שונים) כך טוב יותר: יותר סיכוי לאיזון ופחות סיכוי שהכלב שלך מפספס משהו. צריך לשאוף ליחס של 80% בשר, 10% עצם, 10% חלקים פנימיים – שימו לב: חשוב להאכיל כבד בחלקים פנימיים, אבל לא יותר מ 5%, מה שמשאיר 5% למשהו כמו כליות או טחול. כפי שהוזכר קודם, עדיף להתחיל עם כמות עצם נמוכה יותר בהתחלה מאשר להאכיל יותר מדי עצם.
ניתן להאכיל פחות או יותר כל בשר; עוף, הודו, כבש, עז, חזיר, בשר בקר, בשר צבי, ארנבת, ברווז, דגים – פחות או יותר כל מה שאתם מצליחים להשיג.
מידע זה נלקח מקרייזי דוג פיפל, קבוצת פייסבוק